פעילות תקינה של מערכת העיכול

מערכת העיכול שלנו משתרעת מהלוע ועד לטוסיק והיא עובדת כל הזמן – מפרקת ומעכלת את המזון שאנו אוכלים ודואגת להפרשת המזון הלא מעוכל כצואה.
שעות ארוכות לוקח למזון להתעכל ומערכת העיכול לא נחה לרגע , את פעולתה היא אמורה לעשות בשקט ומבלי שנרגיש – אבל זה לא תמיד מצליח ולעיתים פעולתה משתבשת ואנחנו חוטפים "קילקול קיבה" – זה עשוי להתרחש בעיקר בגלל מזון מקולקל , וירוסים או חיידקים לא רצויים שחדרו למעיים .

מהי תסמונת המעי הרגיז?

לחלק מאיתנו "קילקולי הקיבה" הללו הם עיניין יומיומי כמעט.
מערכת העיכול של אותם אנשים תמיד בעייתית: כאבי בטן תכופים, פעם שלשול, פעם עצירות, גזים, שיהוקים, צרבות וצרות אחרות כל זאת, באופן כמעט קבוע לאורך חודשים או אפילו שנים ארוכות
נהוג לכנות את התופעה כ"תסמונת המעי הרגיז" – או בשם אלגנטי יותר "תסמונת המעי הרגיש", אלא שחשוב להבין שתסמונת זו אינה מחלה או בעיה בודדת אחת אלא סל של גורמים ותופעות המתנקזים להסתמנות דומה אחת.
בעבר סברו שמדובר במחלה "פסיכוסומטית" – ש"הכל נמצא בראש" והיא נובעת מחרדה, ומתחים – אך מחקרים ומעקב אחרי החולים גילו שהאלמנט הנפשי או העצבי הוא רק חלק קטן מהתמונה ולעיתים אינו משחק תפקיד כלל.
נהפוך הוא ייתכן והמתח, החרדה או הפגיעה באיכות החיים של החולים מקורה ישירות בתסמונת המעי הרגיז – אלו הם כאבי הבטן והתגובתיות הלא צפוייה של פעילות המעיים שגורמת למתח לחרדה ואפילו לסוג של דיכאון.

מעריכים כיום ש10-20 % מהאוכלוסייה עשוי ללקות בבעיות עיכול אילו.
ההגדרה הפורמלית מדברת על כאב בטן או אי נוחות של הבטן לפחות 3 פעמים בחודש במשך 3 חודשים רצופים בשנה. מלווה בשלשול או עצירות. יש חולים בהם הבעיה מתבטאת בעיקר בעצירות כרונית ואילו באחרים מדובר בנטייה לשלשול וכאבי בטן התקפיים.

10 הגורמים העיקריים העשויים לגרום לתסמיני המעי הרגיש

1. אלרגיה למזון
2. אי סבילות לחלב
3. אי סבילות לסוכרים מורכבים (פרוקטוז, סורכוז, סורביטול וכו')
4. דלקת מעיים אלרגית אאוזינופילית
5. חסר בנוגדנים ומערכת חיסונית ירודה
6. מחלת הצליאק או אי סבילות לגלוטן (גם שכשאין את מחלת הצליאק עצמה)
7. מחלות מעי דלקתיות
8. הפרשת יתר של חומצות המרה או מחלות כבד ומרה
9. בעיות הקשורת בשינוי אוכלוסיית חיידקי המעיים הטובים ( כמו לאחר טיפול אנטיביוטי או זהום)
10. שינויים הורמונלים כלליים ובמערכת העיכול עצמה

הטיפול במעי רגיש צריך להתחיל קודם כל בתיחקור רפואי ובבדיקות עזר כמו ספירת דם ובדיקות כימיה של הדם . לעיתים אנו מבצעים גם בדיקת צואה לטפילים או חיידקים.
רופאים גסטרואינטסטינלים ימליצו בד"כ על בדיקה בסיב אופטי (אנדוסקופיה, גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה) של מערכת העיכול

כיוון שבחלק מהמיקרים מדובר בבעיות אלרגיות או חיסוניות אחרות מומלץ לבצע בירור בכיוון זה – בירור המתבצע עיי תבחיני אלרגיה ובדיקות דם ייעודיות.
לעיתים קרובות אנו ממליצים גם על דיאטת אלימנציה, כלומר על השמטת מוצרי מזון מסויימים מהתפריט בהתאם לסוג הבעיה ולגורמים החשודים.

בדיקות האלרגיה למזון הן בדיקות קלות שמניתן לבצעם בכל גיל, הבדיקה מבוצעת במעין דקירות עדינות על העור והתשובה מתקבלת בד"כ בתוך כ- 30 דקות. לעיתים אנו מבצעים גם בדיקת עיי מדבקות שהיא בדיקה ממושכת יותר.

הטיפול בתסמונת המעי הרגיש נקבעת עפי סוג הבעיה,תדירותה , חומרתה וכמובן הגורמים לה. לעיתים קרובות יש צורך בשילוב של כמה וכמה אמצעי טיפול כמו למשל טיפול באלרגיה למזון, פרוביוטיקה, הרגעת תנועתיות המעיים ועוד.