נתחיל בסיפו : גבר בן כ 35 שהגיע למרפאתי לבירור אלרגי
מתברר שהבחור סובל כבר 5 שנים מפריחה מגרדת קשה ועוד מטרידה על פני רוב גופו. פעם זה יותר בחזה או בגב ופעם יותר ברגליים. הוא עבר בירור נרחבים כולל ביופסיה ובדיקות דם וטופל במשחות שונות , זריקות סטרואידים ואפילו טיפול בקרינה (פוטותרפיה). בוצעה לו בעבר בדיקת אלרגיה שגרתית בקופת החולים – אך לא נמצאה כל רגישות. לנוכח העובדה שמדובר היה בפריחה מפושטת ולנוכח סוג הפריחה והנסיבות בהם היא מתרחשת בצעתי בדיקה אלרגית מורחבת ואכן נמצאה רגישות אלרגית משמעותית לצבעי טקסטיל

מהי אלרגיה לטקסטיל?

המילה טקסטיל היא מילה כללית המציינת את החומרים השונים מהם מורכבים הבדים והבגדים אותם אנו לובשים
ייתכנו סוגים רבים של סיבי בד: סינטיטים טבעיים משי כותנה ועוד
גם כאשר מדובר בסיבים טבעיים כמו כותנה הרי שסיבים אלו עוברים עבוד וצביעה והם כבר לא תמיד טבעיים כמו שהם היו
החומרים הרבים המשמים בתהליך הכנת הבגדים והמצעים נספגים לתוך סיבי הבד וגם הסיבים עצמם עשויים לגרום לאלרגיה : כלומר להווצרות תאי אלרגיה היודעים לזהות את החומר האלרגני ולהגיב כלפיו בתגובה דלקתית שתתבטא בפריחה מגרדת וכרונית.

הגורמים האלרגנים בטקסטיל

סיבי טקסטיל יכולים להיות טבעיים, סינטטיים או שילוב של שני החומרים. סיבים טבעיים כוללים משי, עץ, כותנה ופשתן. סיבים סינטטיים או מעשה ידי אדם כוללים זהורית, ניילון, פוליאסטר, גומי, פיברגלס וסטרץ. למרות שכל הסיבים יכולים לגרום לדלקת עור ממגע מגרים ואלרגית, זה נדיר שהם יגרמו לתגובה אלרגית.

תגובות אלרגיות בעור לבגדים הוא לרוב תוצאה של חומרי הלוואי המשמשים בעיבוד הבד או בגדים, כמו למשל: פורמלדהיד ,שרפים, צבעים, דבקים, תוספים כימיים וחומרי הגנה מהשמש.
להלן מספר דוגמאות:
שרפי פורמלדהיד משמשים בבדים כדי להפוך אותם עמידים לקמטים
Para-phenylenediamine PPD המשמש בצבעי טקסטיל ופרווה
צבעים ממשפחת ה AZO או ממשפחת anthraquinone
מעכבי בעירה [טריס (2,3-dibromopropyl) פוספט (13) ואתר 2,3-dibromocresylglycidyl]
ולעיתים מוצאים בחומרי הטקסטיל גם כרום וקובלט
לעיתים קרובות משולב הבגד עם גומי ואז תתכן אלרגיה לחומרי גומי כימיים (מאיצי גומי הם מכונים) או לחלבון הגומי הטבעי (לטקס)
ולעיתים האלרגיה הן למתכות השזורות בבגד כמו הניקל שבכפתורים, אבזמים ורוכסנים.

מהם התסמינים של אלרגיה לטקסטיל?

דלקת עור ממגע הטקסטיל מאופיינת בדרך כלל על ידי תגובות מושהות כגון אדמומיות, יובש, קשקשת וגירוד.התסמינים יכולים להופיע בתוך שעות של מגע עם החומר, או לפעמים תגובה לא ניתן לראות רק ימים לאחר מכן.

האזורים בגוף לרוב המושפע הם האזורים בהם הבגד צמוד לעור או משפשפו כמו למשל באזור הזרועות , ברכיים, בתי השחי, אזור המפשעה וישבן; מקומות שהם ברוב המגע עם הבגדים. בנוסף, דלקת העור עלולה להחמיר עם שפשוף מתמיד של הבד על העור ועל ידי הזעה בסביבות חמות / לחות . \לפעמים החיכוך מבגדים יכול לגרום למצב הנקרא intertrigo. במצבים מסוימים הפריחה יכולה להיות להסתבך בזהום של פטריות או אפילו חיידקים

מי עלול לפתח דלקת עור ממגע הטקסטיל?

לא נולדים עם אלרגיה והיא יכולה להתפתח בכל גיל. דלקת עור ממגע טקסטיל שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. זה כנראה בגלל שנשים נוטות ללבוש בגדים "אופנתיים" יותר, מורכבים יותר וצבעוניים יותר . אך למעשה כל אחד יכול להיות מושפע.
אנשים עם אטופיק דרמטיטיס או עור רגיש נמצאים בסיכון גדול יותר. קבוצות אחרות של אנשים שעשויות להיות בסיכון גבוה יותר כוללות אנשים שמנים או כבדים יותר ואלה שעובדים בסביבה חמה / לחה כגון מאפיות, מטבחי מסעדות, מפעלים ומכבסות.

כיצד מבוצע אבחון דלקת עור ממגע הטקסטיל?

לצערי בקרב רוב רופאי המשפחה, רופאי העור ואפילו חלק מהאלרגולוגים עדיין אין מודעות לחשיבות הטקסטיל כגורם לבעיות עור אלרגיות
אך ברגע שעולה החשד שמדובר ברגישות לטקסטיל יש לבדוק זאת באמצעות תבחיני טלאי ("מדבקות")
בתבחיני ם אלו נחשף העור ומערכת החיסונית שלו למגוון חומרים חשודים מתעשיית הטקסטיל כמו אלו שהוזכרו קודם

מהו הטיפול לדלקת עור ממגע הטקסטיל?

הטיפול הראשון הוא כמובן איתור הגורם והימנעות ממנו. אין חיסון שניתן לחסן בו כנגד אלרגיות לטקסטיל
יש חשיבות לכיבוס טוב של הבגדים בכדי להסיר מהם את הכימיקלים , להשתמש בבדים לבנים ומכותנה מתחת לבגדים הצבעוניים או האופנתיים יותר, להמנע מבגדים מחוספסים או צמודים מדי ולהיות כל הזמן עם מודעות גבוהה לנושא
במידה ובכל זאת מתפתחת תגובה אלרגית יש לטפל בהתאם באנטיהיסטמינים ובמשחות מתאימות כנגד הדלקת האלרגית
יש לזכור שהאלרגיה עשוייה להשתנות עם הזמן לטובה אך גם לרעה ולכן לעיתים אנו מבצעים בדיקות חוזרות לאחר פרק זמן.