ציפורני הידיים מהווים סמל סטטוס בתרבויות רבות. אנשים מגדלים אותם, או צובעים אותם כבר מקדמת דנן. אישה שצפורניה מאורכות וצבועות מנסה להעיד על עצמה שמדובר באשה מהמעמד הגבוה שאינה עוסקת בעבודות כפיים. נשים רבות חשות שמעבר לקישוט ולגנדור הרי שציפורניים מטופחות מעידות על השקעה וטיפוח עצמיים שנשים רבות רואות צורך להתהדר בכך – וגם מקצת גברים כמובן .

צביעת ציפורניים החלה כנראה כבר אלפי שנים. הסינים נהגו להכין צבע לצפורנים מתערובת של גומי, ביצה ודונג. יחד עם מתכות וצבעים שמקורם בפרחים. המצרים הקדמונים נהגו להשתמש בעיקר בחינה לצביעת הציפורניים.

לק ואקריל לצביעת ציפורניים

עם השנים השתכללנו ופותחו צורות צביעה שונות ומשונות אחרות אך בתחילת המאה העשרים התפתח השימוש בלק הצפורניים Lacquer שההשראה לשימוש בו החל בצבעי הלק המבריקים בו היו צובעים את המכוניות הראשונות. רוב מוצרי הלק לציפורניים מורכבים למעשה מחומר מורכב הקרוי תאית העובר שינוי כימי והוא מכונה "ניטרוצלולוזה" לחומר זה מוסיפים ממיסים ומשמרים כמו פורמלין למשל וחומרי צבע בכדי לקבל ספקטרום רחב של צבעים.

בהדרגה הוחל גם בשימוש באקרילים (אקרילטים) לצביעה וטיפוח הצפרנים. האקרילטים מאפשרים למעשה בנייה ועיצוב מחדש של צורת הצפורן. השיטות של בניית ציפורניים באקריל המקובלות כיום כוללות טבילת הציפורן באבקת אקריל, מריחת נוזל אקריל במכחול, שימוש בג’ל אקרילי וכדומה.

בשיטת הג'ל שהפכה לפופולרית מאד משתמשים בקרינת UV (אולטראסגולית) על מנת להקשות את האקריל – שיטה זו כניתן לבצוע כיום גם בבית ללא צורך בפדיקוריסטית כך הופך בהדרגה השימוש באקרילים לנפוץ מאוד.

אלרגיה ללק

כמו כל חומר כימי גם החומרים המצויים בלק הצפורניים עשויים לגרום לתגובה אלרגית – מדובר למעשה בהתפתחות תאים ו/ או נוגדנים על ידי המערכת החיסונית היודעים לזהות את הכימיקל ולפתח כנגדו תגובה דלקתית.

הציפורן עצמה היא למעשה רקמה ללא תאים ולכן הציפורן עצמה לא תינזק מהאלרגיה, לעומת זאת מגע של הלק, הצבע או האקריל עם העור או דרכי הנשימה עשויה לגרום לתגובה דלקתית בהם.

תגובות של אלרגיה ללק

אחד הגורמים העיקריים לאלרגיות ממגע הוא שימוש בקוסמטיקה בגלל כל החומרים הכימיים המצויים כיום בתמרוקים.

התגובות הנפוצות ביותר מתבטאות בהתפתחות דלקת עורית (אקזמה או דרמטיטיס) באצבעות כפות הידיים או בבסיס הציפורן, אך לעיתים קרובות מתפשטות דלקות העור ומגיעות גם לאזורים מרוחקים כמו למשל התפתחות של אקזמה סביב לפה, עור הפנים או העפעפיים. אנו קוראים לסוג זה של אלרגיה "דלקת עור ממגע" או "קונטקט דרמטיטיס".

לעיתים הרגישות כה גבוהה שדלקת מתחילה להתפתח גם בדרכי הנשימה ועלולה להתפתח שיעול וקוצר נשימה עד כדי אסתמה כרונית.

הלק הרגיל מכיל כאמור ניטרוצלולוזה – חומר זה אינו גורם בד"כ לאלרגיות אבל החומרי השימור ההמסה או הייצוב הנוספים כן עלולים לגרום לאלרגיה והכוונה היא בעיקר לפורמאלדהיד או לשרף הפורמאלדהיד, tosylamide formaldehyde resin אך גם תוארו כימיקלים אחרים בלק הציפורניים העשויים לגרום לאלרגיה

כמו כן אנו עשויים לראות תגובות אלרגיות לחומר בעזרתו מסירים את הלק כמו למשל ה cetyl alcohol, lanolin שמוספים בד"כ לתמיסות אצטון מסויימות.

אלרגיה לאקריל

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש באקרילים לשם צביעת ציפורניים בנייתם וטיפוחם – ואקרילים התגלו כגורמי אלרגיה משמעותיים מאד.

בעבר הייתה אלרגיה לאקרילים נחלתם של פועלי תעשייה של מוצרים המבוססים על אקריל והתופעה הייתה נדירה יחסית. קבוצה נוספת שסבלה מרגישות לאקרילים היו טכנאי שיניים ורופאי שיניים בשל המגע שלהם עם מבנים ותותבות העשויים מאקרילים ובחלק מהמקרים האלרגיה התפתחה גם בקרב מטופלים שעברו התקנה של מרכיבים אקרילים בעת טיפולי שיניים – במקרים אלו התסמינים הם העיקר בחלל הפה והחניכיים.

אך בעשורים האחרונים בשל השימוש ההולך וגובר באקריל לטיפוח הציפורניים הפכה האלרגיה לאקרילים לשכיחה יותר ויותר ולהתפשט גם בקרב הציבור הרחב. מי שמועד לכך במיוחד הן קודם כל הקוסמטיקאיות או הפדיקוריסטיות העוסקות בטיפול צביעה או בניית ציפורניים אך זה יכול להופיע גם בנשים שעושות את הבנייה בעצמם בבית או בנשים שלהן בוצעה הבנייה.

עיקר הבעייתיות היא בשלב בו האקריל עדיין נוזלי ונדיף – כשהוא מתקשה השפעתו השלילית קטנה מאד. שימוש בכפפות הלטקס הרגילות אינו יכול למנוע את החשיפה, האקריל הנוזלי עשוי לחדור דרך הכפפות והוא גם כאמור גם נדיף ויכול להתפזר באוויר החדר. קוסמטיקאית או פדיקוריסטית הרוצה להימנע מחשיפה לאקריל הנוזלי חייבת להתעטף כמה שיותר, ללבוש מסכה ולהשתמש בכפפות עבות כולל של ויניל.

ביטויי אלרגיה לאקריל

ברגע שהתפתחה האלרגיה הרי שהביטויים יהיו בעיקר עוריים: אקזמה עקשנית שתתבטא באודם גרד ושינויים כרוניים בעור בעיקר בכפות הידיים אך גם בפנים והעפעפיים. לכן יש לחשוד באלרגיה לאקרילים בכל אישה (או גבר) עם פריחה, אקזמה, פצעוניים או שינוי אחר בעור הפנים והידיים כאשר קיימת חשיפה לאקריל כמו למשל בטיפוח ציפורניים.

האבחון אלרגיה לאקריל

ניתן לבצע בדיקת אלרגיה לאקרילים ולשאר החומרים הקשורים בצביעת צפורניים והיא מתבצעת ע"י מדבקות מיוחדות המודבקות על גב הנבדק למשך לפחות 48 שעות.

במרפאתי למשל אני מבצע בדיקת סקר לאקרילים, לפורמאדלהיד או לשרף כחלק מהבדיקה הסטנדרטית בעת אבחון בעיות עוריות מסוג זה. אבל לעיתים קרובות במיוחד כשמדובר בעיה תעסוקתית אצל פדיקוריסטית או קוסמטיקאית ויש צורך בקביעת דרגת נכות או שינוי תעסוקתי או אובדן כושר עבודה, אני מבצע גם בדיקה כללית יותר לסוגים שונים של אקרילים

הסוגים הבעייתים ביותר הם:

Bisphenol A-glycidyl methacrylate / 1,6-Hexanediol diacrylate / Ethyl cyanoacrylate / 2-Hydroxypropyl acrylate / 2-Hydroxyethyl methacrylate /Ethyleneglycol dimethacrylate

לא כל האקרילטים זמינים לבדיקה אך רוב הסובלים מאלרגיה לאקרילים יסבלו מרגישות לכל או לרוב סוגי האקרילים בשל רגישות צולבת ודמיון רב בין האקרילים השונים.

טיפול באלרגיה לאקריל

לאחר שאובחנה אלרגיה לאקרילים הרי שמעבר להימנעות ממגע עם אקריל אין לכך תרופת קסם ולא ניתן לחסן כנגד סוג זה של אלרגיה. הימנעות ממגע וחשיפה היא הצעד העיקרי בטיפול וכמובן גם שימוש במשחות ותרופות אנטיאלרגיות שונות

אקזמה כתוצאה מחשיפה לאקרילים עשויה להיות קשה, לא אסתטית,מתסכלת מאד ואם יש התעלמות מכך היא עלולה להחמיר עם הזמן עד כדי פגיעה ממשית ולא הפיכה בעור הידיים והפנים או גם התפתחות בעיות נשימה ומחלת ריאות ולכן חשוב מאד האבחון והטיפול בכך.

הביטוח הלאומי מכיר ברגישות זו כמחלת מקצוע במידה ואובחנה הרגישות על ידי רופא אלרגיה מומחה במטופלת שמקצועה קשור בבניית ציפורניים, צביעתן או טיפוחם.

אז בנות ובנים היזהרו: הלק והציפורניים הצבועות והבנויות עשויות להיות יפות ומלהיבות אך גם לגרום לאלרגיה ולנזק לעור, שימו לב.