סוגי משאפים

מכשירי משאף שונים מתאימים לאנשים שונים. ניתן לחלק את מכשירי משאף לארבע קבוצות עיקריות:
1. משאפים במינון מודד האויר Pressurised (MDIs)
2. משאפים מופעל נשימה
3. משאפי אבקה יבשים
4. משאפים עם התקני spacer
5. אינהלציות

משאף MDI גז דחוס הסטנדרטי (משאפי הלחיצה)

משאפי הלחיצה נמצאים בשימוש כבר למעלה מ -40 שנים, והוא משמש כדי לספק סוגים ומותגים של תרופות שונים. הוא מכיל גז דחוס לא פעיל המשחרר את מינון של תרופה בכל פעם שהמטופל לוחץ על חלקו העליון של המשאף.
סוג זה של משאף הוא מהיר לשימוש, קטן, ונוח לנשיאה. אחד החסרונות הוא הצורך בתיאום טוב בין רגע הלחיצה ושחרור הגז לבין השאיפה עצמה.

משאפים אלו הם המשאפים עם השימוש הנרחב ביותר ובעיקר בגלל שהונטולין הותיק ניתן בו בד"כ. עם זאת, אנשים רבים לא משתמשים בו נכון הטעויות נפוצות כוללות: לחיצה לא נכונה, שאיפה קצרה ולא בזמן הנכון, ואי עצירת נשימה לאחר השאיפה.

עד לאחרונה, הגז הדחוס הלא פעיל במשאף היה chlorofluorocarbon (CFC). עם זאת בשל הרצון לשמור על שכבת האוזון של כדור הארץ הועברו המכישירים לשימוש בגז שאינו פוגע בשכבת האוזון.

השימוש במשאף הוא פשוט וכולל מספר שלבים:
ניעור המשאף – בשלב ראשון פותחים את המשאף ומנערים אותו.
נשיפה חזקה החוצה – מטרתה לרוקן את הריאות ולאפשר את הכנסת התרופה בצורה טובה.
שאיפת החומר תוך לחיצה על הפקק – השלב החשוב והמסובך ביותר, בו יש לשאוף בחוזקה את החומר תוך לחיצה על הפקק אשר מאפשרת את שחרור החומר אל חלל הפה.
חשוב לציין שיש סוגים רבים של משאפים, ועל כן יש לקבל הדרכה מרופא או אחות לפני תחילת השימוש בכל סוג של משאף.

משאפים מופעלי נשימה עם גז דחוס

אלה הם חלופות לMDI הסטנדרטי. שגם בהם יש גז דחוס אך ההפעלה מבוצעת עיי הנשימה עצמה ולא עיי לחיצה – מה שמשפר מאד את התיאוום ומה שמשפר את כניסת התרופה לריאות. משאף ה QVAR הוא דוגמא למשאף מטכניקה זו

משאפי אבקה

מדובר במשאפים מופעלי נשימה המכילים אבקה ללא גז דחוס.
ע"י לחיצה על כפתור או סיבוב בורג מיוחד – נטענת האבקה לפיה – ובעזרת שאיפה חזקה שואף המטופל את האבקה לריאותיו
משאפים אלו כמו למשל ה SERETIDE וה SYMBICORT הפכו לפוופולארים מאד אך אחת הבעיות היא שיש צורך בשאיפה חזקה מאד בכדי להפעילם ולכן ילדים קטנים למשל עשויים להתקשות בהפעלתם הנכונה.

מכשירי Spacer

ה- Spacer הנו מיכל מיוחד אשר בקצהו האחד ניתן לחבר את משאף הלחיצה ובקצהו השני ניתן לשאוף את התרסיס.

מהם יתרונות מיכל-השאיפה?

1. מאפשר שימוש בתרסיס לחולים עם קורדינציה ירודה (קשישים, תינוקות וילדים בעיקר).
2. מגדיל את אחוז התרסיס הנשאף החודר לדרכי הנשימה הקטנות
3. מקטין תופעות לוואי של האבקה או הזג זבמשאפים הרגילים
4. הספייסרים פופולארים בעיקר בילדים קטנים וזהו שלב המעבר משימוש במכשירי אינהלציה לקראת שימוש במשאפים רגילים. אבל ניתן להעזר בספייסרים בהצלחה רבה גם במבוגרים

ישנם מספר סוגים שונים של  ספייסרים דוגמאות לכך הן:
Aerochamber Plus®,
Nebuchamber®, ו
Vortex®.

השימוש בספייסר

לאחר חיבור המשאף (בד"כ מדובר במשאפי הלחיצה הסטנדרטיים) לספייסר, ניתן לנשום דרך הפיה או המסכה . מומלץ לקחת שתי נשימות עמוקות עבור כל לחיצה על המשאף. במקרים בהם קיים קושי לקחת נשימות עמוקות, ניתן לנשום נשימה רגילה.
את הספייסר רצוי לשטוף פעם בחודש, כדי למנוע הצטברות של שאריות תרופה.
כמו כן, מומלץ להחליף את הספייסר אחת לשנה בייחוד במקרים בהם נעשה בו שימוש יומי.

מכשירי האינהלציה

מכשירי האינהלציה הם מכשירים שהופכים את צורתו הנוזלית של התרופה לאסתמה למעין תרסיס דק כמו ערפל/ענן . כאשר את הרסס הנוצר נושם המטופל באמצעות פיה או מסכה . מכשירי האינהלציה משמש ים בעיקר בעיקר בטיפול בבית חולים ובמוקדים רפואיים להתקפות חמורות של אסתמה וכאשר יש צורך במתן טיפול ממושך או בריכוז גבוה של תרופה. הם יעילים כאשזר יש קושי בשיתוף פעולה עם המטופל כמו למשל בתינוקות או בחולים המותשים מקוצר הנשימה ומתקשים לשאוף דרך המשאפים הרגילים.
סוגים שונים של תרופות ניתנות באינהלציה, כגון: ונטולין, ארובנט, פלקוטייד, בודיקורט –
התרופות מגיעות בד"כ בתור אמפולות פלסטיות או תמיסה בבקבוק ושי לשים את הנפח הנדרש בתוך כוסית האינהלציה
ניתן לשלב מספר תרופות יחד ובד"כ מוסיפים גם מי מלח פיזיולוגים לדילול התמיסה

להלן הנחיות בסיסיות לשימוש במכשיר :
1. חברו את צינורית האויר לפתח אוויר שבמכשיר
2. הבריגו החוצה את הכוסית לתרופה
3. מלאו את הכוסית בכמות מדודה של התרופה/ התרופות
4. הבריגו בחזרה את הכוסית עם התרופה
5. הפעילו את המשאבה. וודאו שהמכשיר מוציא אדים
6. הצמידו את המסכה אל הפנים
7. המשיכו טיפול עד שהמכשיר מפסיק להוציא אדים
8. כבו את המשאבה
9. בסיום השימוש – שטפו את כוסית התרופה והמסכה במים ובסבון. ייבשו היטב לפני הרכבה.

מהן תופעות הלוואי של המשאפים?

למרות שבד"כ כמות התרופה שבמשאפים נמוכה בהרבה מהתרופות המגיעות בכדורים, סירופים או זריקות, הרי שבכל זאת ייתכנו תופעות לוואי.
אחת התופעות הנפוצות היא התפתחות פטריה על פני הלשון או הלוע.
תופעה אחרת היא צרידות וחולשה של מתרי הקול.
אם המטופל יקפיד לשטוף את הפה במים ולצחצח השיניים לאחר השימוש במשאף הסטרואידים הרי שתופעות לואי אלו לא יופיעו בד"כ.

רבים חוששים מההשפעות ההורמונליות שבמשאפים המכילים סטרואידי, אך צברנו שנים רבות של ניסיון ומחקר והחשש מהשפעות הורמונליות הוא אפסי.
בילדים קטנים למשל נמצא שרק בטיפול ממושך ובמינון גבוה יחסית תתכן ירידה קלה מאד במידת הצמיחה לגבוה – באופ שאינו משמעותי בד"כ. אך ילדים המרבים בשימוש במשאפים אלו כדאי שיהיהו במעקב צמיחה.

במבוגרים תתכן ירידה בצפיפות העצם עקב מינון גבוה של סטרואידים – אך לרוב מדובר בירידה קלה מאד וכמעט לא מורגשת שניתן להתגבר עליה באמצעות סידן וויטמין D בשל תופעות לואי אלו מקובל לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בתרופות ולכן חשוב להיות במעקב תמידי על ידי רופא האסתמה.

המשאפים המכילים מרחיבי סימפונות עשויים לפעמים לגרום לדופק מהיר ולרעד קל – במיוחד כאשר מדובר במינונים גבוהים – אך גם על זה קל להתגבר ע"י מעבר למשאפים עדינים יותר

מהו המשאף הטוב ביותר ?

התאמת המשאף האידיאלי עבור המטופל – זהו בדיוק תפקידו של הרופא המומחה לאסתמה.
יש כלכך הרבה משאפים שונים כפי שתיארתי כך שלכל אחד צריך להתאים את המשאף האידיאלי עבורו באופן אישי, אינדיבידואלי.

זה תלוי בגורמים שונים כגון:
האם אתה זקוק למשאף קטן שיכנס בקלות לכיס
האם לילד קורדינציה טובה בהפעלת המשאף
האם כוח השאיפה של הילד או המטופל מספיק חזקים
האם קיימת רגישות כלשהיא האם יש צורך בטיפול כרוני קבוע?
האם עדיך משאך רק פעם ביום או אולי רצוי פעמיים?
האם יש צורך במשאף מניעתי או גם כזה המרחיב את הסמפונות
האם אנו זקוקים לפעעולה הדרגתית או מהירה?

במידה ואינך מסתדר עם משאף מסויים או האסתמה אינה מאוזנת מספיק דווח על כך לנו או לרופא המשפחה וננסה להתאים עבורך משאף מתאים יותר גם מבחינת הטכניקה וגם מבחינת מרכיביו. שימוש נכון במשאף הנו תנאי בסיסי ליעילות הטיפול. במידה ואינך בטוח כיצד להשתמש במשאף אל תהסס מלפנות אלינו ולהיוועץ בי לגבי השימוש הנכון.