הגיוס לצבא

אין ספק שהגיוס לצהל הוא אחד המאורעות הדרמטיים ביותר בחייהם של הנערים בארץ ושל משפחותיהם.
בבת אחת מילד המתגורר בבית הוריו במסגרת תומכת ומסודרת נזרק הנער הישראלי אל תוך המערכת הצבאית הנוקשה והמאתגרת.
מעבר להשלכות החברתיות והפסיכולוגיות של הגיוס לצהל הרי שהחייל החדש נחשף גם לתנאים סביבתיים חדשים, חשיפה למזונות חדשים, תנאים היגיניים שונים (שלא לומר ירודים) ולאתגרים פיזיים / גופניים חדשים.
כל אלא עשויים לגרום להחמרה של מצבים בריאותיים קלים יחסית או גם להתפרצותן של בעיות רפואיות גופניות חדשות כמו אסתמה ואלרגיה.
מעבר לשינויים האלו נאלץ כעת הנער להתמודד גם עם מסגרת רפואית חדשה ללא כל תמיכת הוריו המגוננים וללא הזכויות הרגילות שלהן זכאי אזרח רגיל. כל זה מביא פעמים רבות לתקלות, תקלות הקשורות בסבוכים רפואיים, אי התאמה של הנער לתפקיד או למסגרת בה הוא הוצב בצה”ל, מענה לא נכון לבעיותיו הבריאות וכדומה.

צה"ל מצידו מנסה ככל יכולתו לנסות ולוודא את מצבם הבריאותי של המועמדים לגיוס ולהתאים את הנתונים הבריאותיים שלהם לשיבוצם במערכת הצבאית.  בשלב הראשון צה"ל מבקש מהמועמד לגיוס כבר בגיל 16 או 17 למלא שאלון רפואי ולקבל מידע בסיסי מרופא המשפחה/ רופא הילדים של הנער. בהמשך מוזמן הנער לראיון ובדיקה בלשכת הגיוס במה שמכונה "צו ראשון" ואז נקבע עבורו פרופיל רפואי צבאי.

הפרופיל הצבאי

הפרופיל הרפואי הוא דירוג מספרי שצה"ל נותן לציון מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. הפרופיל הרפואי הינו גורם אחד מתוך מכלול הנתונים המשפיעים על השיבוץ בשירות מסוים בצה"ל.
הטווח של הפרופיל נע בין פרופיל 21, שהוא הנמוך ביותר ופוטר את נושאו מלשרת בצה"ל, לבין פרופיל 97, שמעיד על המצב הבריאותי הגבוה ביותר. פרופיל 64 ומטה למשל פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה או תומכי לחימה אלא רק בתפקידים עורפיים.
הפרופיל נקבע כאמור לראשונה בתהליך המיון שעובר הנער המיועד לשירות ביטחון (מלש"ב) בלשכת הגיוס, והוא עשוי להשתנות במהלך השירות הצבאי, בסדיר ובמילואים, בעקבות אירועים שמשנים את מצב בריאותו של החייל. לעתים מורד הפרופיל באופן זמני, עקב הרעה במצב בריאותו של החייל, למשל בעקבות פציעה או כאשר החייל נמצא בבירור בעיה שעדיין לא הוגדרה במלואה.

אסתמה ואלרגיה

אסתמה ואלרגיה היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בקרב הנערים בארץ והיא אחת הבעיות המשפיעות ביותר על הפרופיל הצבאי. האסתמה והארלגיה אינן בעיות סטאטיות אלא דינמיות מאד המשתנות בהתאם לגיל ובהתאם לתנאי הסביבה אליהן נחשף הנער ולכן בעיות אלו הן קשות לאיבחון לקיטלוג מספרי קבוע.

נערים רבים הסובלים מאסתמה או אלרגיה קלה יחסית בנעוריהם עלולים למצוא את עצמם עם התפרצות קשה מיד עם גיוסם בשל תנאי הסביבה השונים, המאמץ הגופני או התזונה השונה, ולכן חשוב שהצבא ידע מכל קיומה של נטיה לאלרגיה או אסתמה גם אם הן קלות יחסית טרם הגיוס.

קביעת הפרופיל הצבאי בנערים הלוקים באסתמה או בבעיה אלרגית היא בהתאם חומרת מחלתם ביום יום.
כך למשל נער הנזקק רק לעיתים רחוקות למשאף ונטולין עשוי לקבל פרופיל 82 בגין האסתמה ולעומתו נער הנזקק לטיפול קבוע במשאפים עשוי לקבל פרופיל 45. כיוון שלא תמיד קיימת אחידות בטיפול התרופתי וכיוון שלעיתים האסתמה מתגברת או דועכת הרי שהרופאים בלשכת הגיוס עשויים לבקש חוות דעת של רופא מומחה לאלרגיה ואסתמה שבדק וטיפל בנער – או במסגרת קופ"ח או במסגרת פרטית.
לעיתים קרובות גם יבקשו בלישכת הגיוס תפקודי ריאה עדכניים ובדיקות עזר כמו תפקודי ריאה במאמץ, תגר מטכולין וכמובן ביצוע בדיקות אלרגיה.

פעמים רבות פונים אליי הנערים והוריהם כשהם מודאגים מהפרופיל שקיבל הנער.
לעיתים הם חושבים שהצבא הגזים והוריד את הפרופיל יתר על המידה ולעיתים להפך הם מודאגים שהצבא לא העריך נכון את חומרת האלרגיה או האסתמה ושמצבו של בנם חמור יוצר והגיוס לצהל או השיבוץ ביחידה קרבית עלול לסכן את בריאותו ואפילו את חייו.
פעמים רבות אני מוצא שההורים צודקים – קשה מאד לרופאים בלשכת הגיוס להתאים פרופיל המשקף באופן מדוייק את מצבו של הנער ולכן הם זקוקים לעיתים לחוות דעת רפואית מפורטת מהרופא המומחה. לעיתים קרובות ממלא הנער או רופא המשפחה שלו את השאלון הרפואי ללא פירוט מספק ולכן הצבא אינו מצליח לדייק בקביעת הפרופיל.

כמובן שניתן לערער על הפרופיל שנקבע ולספק לעיתים חוות דעת מפורטת או נתונים חדשים ובד"כ באמצעות חוות הדעת שאני נותן ניתן לשנות את רוע הגזירה. יש לזכור גם שניתן לשנות את הפרופיל גם בעת השירות הצבאי עצמו אך כמובן שעדיף לעשות זאת ככל האפשר טרם הגיוס והשיבוץ ליחידות.

הפרופיל הרפואי הוא המדד הרפואי המרכזי שלפיו נקבע אופי שירותו של חייל בצה"ל, אולם הוא אינו השיקול הרפואי היחיד. לעתים, עשוי החייל להיות עם פרופיל יחסית גבוה אך לקבל "פטור" או "פסילת מקצוע" בשל אופי בעייתו ולא לשרת ביחידה מסויימת כך למשל לרבים מהחיילים האסמתיים אני עוזר לקבל פטור מעבודה במחסנים, אפסנאות, מכונאות או נשקייה – בשל החשש שייחשפו לאבק או עשן מזיק.

ההכנה לגיוס לצבא

מעבר לחוות הדעת והפטורים השונים הרי שהחוות הדעת שאני נותן לחולה ולמשפחתו עוסקת גם בהכנה המתאימה לקראת הגיוס – מבחינת טיפול תרופתי נכון יותר, פעילות גופנית מתאימה, חיסונים (מאד חשוב לצהל למשל הם החיסונים לאלרגיה לדבורים) וכדומה.

חשוב שהחייל שמתגייס לצהל יבוא מוכן ומצוייד בתרופות מתאימות ובהנחיות כיצד להשתמש בתרופותיו במהלך השירות הצבאי
למרות שצהל אמור לדאוג לחייליו בעת השירות הצבאי ברי שכמו בשאר המסגרות הציבוריות בארץ לא תמיד המערכת היא מקצועית ויעילה.
בעבר ניסה למנשל הצבא להעזר בקופות החולים אך הוא ראה שרופאי הקופה אינם קשובים מספיק לצרכי הצבא אלא יותר לצרכי החייל (זו לפחות דעתי) ושיתוף הפעולה עם המערכת האזרחית הופסק בעת האחרונה.
אך זכותו של חייל לפנות לכל רופא או מסגרת רפואית שהוא רוצה – הצבא אינו יכול לאסור עליו לעשות כך ולכן במידה והחייל מרגיש שאין הוא מקבל מענה נכון ומספק מהרפואה הצבאית הוא ראשי לפנות גם לרפואה האזרחית.

לסיכום מצורפת טבלה המסכמת את הפרופילים העיקריים ואת הקשר שלהם לבעיות של אלרגיה ואסתמה.

רשימת הפרופילים

97: בריא לחלוטין – כשיר לשירות קרבי ביחידות שדה: יחידות מובחרות בכל החילות כמו כן גם בגדודים הלוחמים. במקרים של בעיות קלות מאוד (כגון צורך במשקפיים) מלווה בסעיף שאינו מוריד את הפרופיל, אך פוסל את החייל מהתנדבות לחלק מהיחידות המובחרות.
82: בעיה קלה (לדוגמה נזלת אלרגית קלה) – כשיר לשירות קרבי בכל יחידות השדה בתלות בסוג הסעיף, לדוגמה כשיר לחלק מהיחידות ההתנדבותיות ולחי"ר.
77: פרופיל חדש לאנשים הסובלים מנזלת אלרגית ומהזעת יתר – יוכלו לשרת בתפקידים המצריכים הכשרת רובאי 04, למשל בתפקידים מסוימים בחיל האיסוף הקרבי (מודיעין שדה).
72: בעיה בינונית (לדוגמה: אסטמה קלה, נזלת אלרגית משמעותית) – בלתי כשיר לשירות בחי"ר אך כשיר לשירות קרבי ביחידות כמו חיל השריון, חיל התותחנים, מערך הנ"מ, חיל ההנדסה הקרבית (לוחם אב"כ), פיקוד העורף (לוחם חילוץ והצלה), תפקידים מסוימים בחיל האיסוף הקרבי (לוחם רכוב) וגדוד קרקל.
64: בעיה קשה (לדוגמה: אסטמה משמעותית) – בלתי כשיר לשירות קרבי ביחידות שדה, אך כן כשיר לשרת בתפקידים עורפיים, כמו חיל המודיעין או חיל החימוש, במשטרה צבאית או מאבחן ביטחוני.
45: בעיה קשה מאוד (לדוגמה: אסטמה קשה) – בלתי כשיר לשירות קרבי ולקורסים צבאיים רבים, לעתים פסול לשירות ביחידות שדה (תלוי בסעיף הליקוי).
35: פרופיל חדש לחולי סוכרת, כבדי שמיעה וחולי אפילפסיה – יוכלו לשרת בתפקידים עורפיים עם הגבלות מסוימות על רקע מצבם הרפואי.
30: "מנודבים" – מי שהיה אמור לקבל פרופיל 21 לאחר גיוסו ונמצא כבעל מקצוע נדרש בצבא (כגון: עתודאים, תוכניתנים וכו') להשאירו כחייל תחת תנאים מוגנים ופטורים מסוימים.
25: מתנדבים – מי שקיבל פרופיל 21 וביקש להתגייס ונמצא כשיר תחת הגדרות מותאמות אישית.
24: בלתי כשיר זמנית לשירות (לדוגמה: רגישות חמורה לעקיצות דבורים הדורשת טיפול חיסוני) – פטור זמני ומעקב אחת לכמה חודשים עם אפשרות שחרור קבוע לאחר תקופה מסוימת. במערך המילואים קבלת פרופיל 24 משמעה קבלת פטור ממערך המילואים.
21: בלתי כשיר לחלוטין לשירות צבאי מסיבות בריאות. בעלי פרופיל זה יכולים להתנדב לשירות צבאי ואז מותאם להם מסלול בעלי פרופיל "25".

מצבים של אלרגיה קשה למזון ארועי אנפילקסיס או אנגיואדמה עשויים לקבל לעיתים קרובות פרופיל זה ולכן פטור משירות צבאי