לחיות עם חיות מחמד… בשלום!
אין ספק שכלבים וחתולים הם לרובנו יצורים מקסימים ומשעשעים שעשויים לגרום הרבה הנאה ואושר לנו ולידים שלנו.
משחר ההיסטוריה נקשרה נפשנו בחיות אלו. לאדם הקדמון עזר הכלב להתמודד עם פחדיו מהחושך ומחיות טורפות ויש עדויות שבזכות הכלבים העיז האדם הקדמון לעזוב את המערות ולהתגורר במרחבים הפתוחים.
החתולים לעומת זאת עזרו לנו בהרחקת מכרסמים ממקומות היישוב ובכך הקטנת מגפות ובמיוחד מגפת הדבר.
חיות המחמד הופכות לבני משפחה בבית והם מקור לחום, אהבה ומשחק כאשר לילדים הם יכולים להעניק גם תמיכה נפשית ואמצעי להתמודדות עם קשיים חברתיים ופחדים.
בשנים האחרונות התברר שחיים בבית אחד עם חיות מחמד מאפשרים למערכת החיסונית של התינוק המתפתח, להחשף לגורמים ביולוגים העוזרים להתפתחות המערכת החיסון והבשלתה. אלא שלעיתים מתפתחת אלרגיה לחויות המחמד שבבית. אחד הדברים הכי פחות נעימים לחולה הסובל מאלרגיה ואסתמה זה לגלות שחית המחמד שלו היא הגורם העיקרי למחלתו!
תסמיני אלרגיה לחיות מחמד
הילד האלרגי לחיות המחמד עשוי לסבול מדלקות חוזרות של לחמיות העיניים, נזלת טורדנית, שיעול תכוף, קוצר נשימה ובעיות עור
תיאורטית, כל בעל חיים עם נוצות או פרווה יכול לגרום לאלרגיה ולאסתמה בילדים ומבוגרים. לכן אם את/ה סובל מנזלת, שיעול טורדני, דלקת עיניים או אסתמה יש לשקול טוב טוב את הסיכון שבאימוץ חית מחמד.
מיתוס: האדם אלרגי לפרוותו של בעל החיים
מתברר, שהתגובה האלרגית נגרמת בדרך כלל לא עיי שערות הפרווה עצמם אלא על ידי תאי האפיתל המיקרוסקופים שנושרים מעורו של בעל החיים כששיכבת העור החיצונית מחדשת את עצמה, תהליך נורמלי המתרחש כל הזמן.
מחולל אלרגיה נוסף, אפשרי, הינו ריר ושתן שעל פרוותם של בעלי החיים, כשהפרווה מתייבשת נושרים מעליה החלקיקים ומתעופפים באוויר ובאופן שכזה עלולים לחולל אלרגיה.
חתולים וכלבים הם אלו שגורמים את מרבית האלרגיות כאשר חתולים הם הרבה יותר מעוררי אלרגיה מאשר כלבים והסכנה מהם גדולה יותר.
סוסים, ארנבות, אוגרים ועכברים מהווים גם כן גורם מעורר אלרגיה ומצאו שאפילו דגים טרופיים יכולים לגרום לבעיות כאלו – אלא שהמגע עם חיות אלו הוא מצומצם יותר.
אלרגיה לבעלי חיים
אלרגיה לחיות מחמד יכולה להתפתח עם הזמן. לא חייבים להוולד עם אלרגיה לחתול. התינוק או הילד עשויים לפתח את האלרגיה עם השנים וכבר ראינו מיקרים רבים של אנשים מבוגרים שפיתחו אלרגיה לחיות הבית. לכן, יש לזכור שאם מתחילים להופיע סימני לאלרגיה או אסתמה בקרב בני המשפחה חשוב לוודא שלא מדובר באלרגיה לבעל החיים שבביתך.
אבחון וטיפול באלרגיה
הדרך הטובה ביותר לזיהוי האלרגיה לחיות המחמד היא באמצעות תבחינים המבוצעים במרפאות האלרגיה – לבדיקות אלו כושר אבחון מצוין והן אינן כרוכות בכאב או תופעות לוואי.
כמובן, שאם בדיקת האלרגיה מדגימה רגישות כלפי חיית המחמד תצטרך לקבל החלטה קשה לגבי המשך החזקת בעל החיים. במקרים מסוימים אנחנו ממליצים על האפשרות לטיפול בחיסון כנגד האלרגיה מה שעשוי לאפשר לכם להמשיך ליהנות מבעל החיים שבביתך.
החזקת בעל חיים למרות האלרגיה
אם החלטת להמשיך להחזיק את החתול או הכלב למרות שהוא מעורר את הסימפטומים של מחלת האסתמה שלך, ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי למזער את הבעיה.
הפתרון הטוב ביותר היא להחזיק את בעל החיים מחוץ לבית ככל שניתן ולשטוף אותם מדי שבוע או שבועיים. אם אינך יכול להוציא את בעל החיים אל מחוץ לבית, קבע כללים למקומות בעלי אפשרות גישה. הכי חשוב לא לאפשר לבעל החיים להיכנס לחדר השינה שלך.
האם קיימים כלבים או חתולים שאינם גורמים לאלרגיה?
כל הכלבים והחתולים משירים מעליהם קשקשים גורמי אלרגיה וכל בעל חיים עם פרווה או נוצות עלול לגרום לאלרגיה. כלבים שעוברים רחצה וחפיפה קבועים משירים פחות קשקשים. חתולים וכלבים שמשירים פרווה בכמות גבוהה יגרמו קרוב לוודאי לאלרגיה משום שכמות גדולה יותר של פרווה המכוסה בריר וקשקשים תתפזר בבית. אבל כל עוד אתם שואבים אבק בקביעות, מסירים את האבק בעזרת מטלית ושוטפים את הבית אין כל סיבה שבעל חיים שמשיר פרווה בכמות רבה יהווה בעיה יותר מאשר חתול או כלב אחר.
האם לאמץ כלב או חתול על אף האלרגיה?
החיים עם כלב או חתול בבית עשויים להעניק לנו כף ואהבה רבה אך הם דורשים גם מאמץ הקרבה רבה גם מצידנו וחשוב לקחת את זה בחשבון. כל עוד חיית המחמד מטופלת היטב ומחוסנת לא אמור להיות כל סיכון בריאותי – אלא אם מתפתחת אלרגיה ואז חייבים להבין שהפיתרון אינו פשוט ושהתסמינים והנזק עשויים להיות משמעותית לילד. לכן כאשר קיים סיפור משפחתי של אלרגיה במשפחה כדאי מאד להוועץ ישירות עם רופא לאלרגיה לגבי הסיכון להתפתחות אלרגיה לחיית המחמד והסיכון שבאימוצה.
יש לזכור שהאלרגיה לחיות המחמד היא בעיקר בהקשר לחתולים והסיכון לפתח אלרגיה לכלבים הוא קטן מאד.