מהי נזלת אלרגית?

נזלת אלרגית היא אחת המחלות השכיחות ביותר והיא עשויה להתבטא באופנים שונים ובדרגות חומרה שונות.
התסמינים האופייניים הם נזלת מימית, גרד ועיטושים אך לעיתים קרובות הנזלת הופכת לכרונית עד כדי מצב של אף סתום, קשיי נשימה ונטייה לדלקת של הסינוסים.
הטיפול בנזלת האלרגית מתחיל באיתור הגורם ובניסיון לטפל בו בעזרת הימנעות סביבתית מתאימה.
קיימים סוגים רבים ושונים של טיפולים תרופתיים לנזלת האלרגית שאותם בוחר הרופא המומחה בהתאם לסוג וחומרת הנזלת במאמר זה אנסה לתאר את אמצעי הטיפול המקומי בנזלת, קרי: הטיפול לאף עצמו עם בטיפות או בתרסיסים.

תרסיסים וטיפות לטיפול בנזלת האלרגית

אחת מצורות הטיפול הנפוצות ביותר הוא השימוש בתרסיסים או בטיפות הניתנים ישירות לאף.
בעיקרון ניתן לומר שבניגוד לכדורים וסירופים המשפיעים באופן כללי על הגוף, הרי שהשפעת הטיפול בתרסיסים לאף היא מקומית בלבד וכאן טמון גם היתרון שלהם אך גם החסרון.
היתרון העיקרי הוא בהתמקדות בטיפול באיבר או באזור הבעייתי ביותר באלרגיה – האף, והימנעות ממתן טיפול העשוי להשפיע לעיתים לרעה על הגוף כולו.
אלא שהאלרגיה היא לעיתים קרובות תופעה המשפיעה על מערכות ואיברים רבים ולכן התמקדות בטיפול מקומי עשויה להשפיע לטובה על האף אך להזניח את הטיפול בביטויי האלרגיה באזורים אחרים כמו הגרד בעור, הדמעת והאודם בעיניים או קוצר הנשימה.
בעיני רבים הטיפול המקומי הוא הנוח ביותר והמומלץ ביותר אך רבים מהרופאים והמטפלים מעדיפים לעיתים טיפול בכדורים או בסירופים על פני הטיפול המקומי.

בארץ מצויים כיום עשרות תרסיסים שונים המשתייכים לכחמש קבוצות עיקריותוהם כולם שונים אלו מאלו מבחינת דרך פעולתם, יעילותם ותופעות הלוואי שלהם.
בסקירה שלהלן ננסה לעשות מעט סדר בכל הנוגע לתרסיסים הרבים הקיימים בארץ לטיפול בנזלת אלרגית וללמוד על יתרונותיהם וחסרונותיהם השונים.

קבוצות התרסיסים העיקריות

האנטיהיסטמינים (דוגמאות: רינולסט וליבוסטין)

למרות שהאנטיהיסטמינים הם התרופה העיקרית בטיפול בנזלת האלרגית הרי שעד לאחרונה לא היה הטיפול באנטיהיסטמינים לטיפול מקומי כתרסיס פופולארי.
בארץ יש כיום לפחות שני סוגי תרסיסים אנטיהיסטמינים שיתרונם העיקרי הוא בצורך להימנע מלקחת כדור, הימנעות מתופעות הלוואי של האנטיהיסטמינים כמו נטייה לישנוניות ופעילות מהירה יותר על הנזלת מאשר הכדורים.
החסרונות העיקריים היא היעילות העשויה להיות פחותה יותר שכן מדובר במינון נמוך יותר וכן לעיתים טעם מריר של התרסיס וניתן להתגבר על כך בין השאר על ידי שימוש נכון בתרסיס.

נוגדי הדלקת (דוגמאות: פלקסונייז, סטרונאז ונזוקורט)

זהו הטיפול הנפוץ והמומלץ ביותר לנזלת אלרגית. טיפול זה מבוסס לא על שיכוך התסמינים בלבד אלא טיפול בבעיה הבסיסית – שהיא הנזלת הכרונית המלווה את התגובה האלרגית.
תרסיסים אלו מכילים גלוקוקורטיקואידים שהם חומרים נוגדי דלקת יעילים מאד והשימוש בהם מפחית בהדרגה את התהליך הדלקתי שבאף ועמה חולפת גם הנזלת והרגישות הגבוהה של האף.
חומרים נוגדי דלקת שבתרסיסים אינם נספגים בגוף והשפעתם על הגוף היא אפסית ואין בד"כ חשש מתופעות לוואי מצטברות במידה והטיפול נעשה עפ"י ההתוויות.
החיסרון העיקרי של תרסיסים אלו שהשפעתם היא הדרגתית ולעיתים רק לאחר מספר ימים עשוי המטופל להרגיש בהשפעתם המטיבה.

נוגדי הגודש (דוגמאות: אוטריבין, אלרין)

הנזלת המטפטפת מהאף מקורה למעשה בגודש כלי דם שברירית האף ואחת השיטות להפחתת ייצור הנזלת (לאו דווקא האלרגית) היא על ידי כיווץ כלי הדם ומניעת הפרשת הנזלת.
טיפול זה בחומרים המכווצים את כלי הוא טיפול ותיק ואת התרסיסים הללו ניתן לרכוש אפילו ללא מרשם רופא.
מיד עם השימוש החולה מרגיש בד"כ הקלה מהירה מאד בנזלת והאף מתייבש ונפתח אך מהר מאד יחזור הגודש והנזלת תשוב ותמלא את חללי האף.
כיום אנו יודעים שטיפול נפוץ זה הוא בעייתי ביותר וכיום אין הוא מומלץ בבעיות אלרגיות.
מתברר שהחומרים בתרסיסים אלו גורמים לאחר שימוש ממושך לפגיעה ברירית האף: אספקת הדם לרירית האף פוחתת עקב כיווץ כלי הדם והרירית מתנוונת ונפגעת אנושות עד כדי היוצרות מצב של גודש כרוני באף, איבוד חוש הריח והתפתחות של מצב של תלות יומיומית בתרסיסים אלו.
עוד התברר שתרופות אלו בשל פעילותם על כלי הדם עשויים לגרום לעלייה בלחץ הדם ולבעיות לב והשימוש בהם בחולי לב אינו מומלץ.
לכן כיום אנו מייעדים תרסיסים אלו רק למצבים של נזלת קשה אך חולפת ולא למצבים של נזלת אלרגית בה הנטייה לנזלת היא גדולה ובה הסיכון ליצירת נזק והתמכרות לתרסיסים אלו היא רבה.

מייצבי תאי הפיטום (דוגמאות: לומודל)

תאי הפיטום הם התאים המכילים את ההיסטמין והם אלו הפועלים בעת תגובות אלרגיות.
קימות מספר תרופות, שבמנגנון שאינו ברור לגמר, מסוגלות לייצב את תאי הפיטום ולמנוע את פעילותם ותרופות אלו הוכנסו לשימוש גם כתרסיסים לטיפול בנזלת האלרגית.
אלא שיעילותם של תרופות אינה רבה יחסית לסוגי התרסיסים האחרים והם משמשים בעיקר כטיפול מונע וכתחליף לתרסיסים המכילים גלוקוקורטיקואידים.

מי מלח פיזיולוגיים

אחת השיטות היעילות והבטוחות ביותר לטיפול בנזלת הוא על ידי שטיפת האף במים פיזיולוגיים. מדובר במים סטריליים המכילים מלח בריכוז הדומה לריכוזו בדם ושטיפת האף במי מלח אלו עוזרת בניקוי הנזלת ובפתיחת האף מבלי לגרום לנזק מקומי לרירית האף.
ניתן לרכוש תכשיר זה כתרסיס או טיפות אף מוכנות או להכינו בבית על פי הנחיות מומחה האלרגיה.

לסיכום:
התרסיסים לשימוש מקומי הן אחת מדרכי הטיפול הטובים והיעילים בנזלת אלרגית אך יש להבין היטב את יתרונותיהם וחסרונותיהם של כל אחד מהתכשירים וללמוד כיצד להשתמש בהם נכון וכיצד לשלב בין סוגי הטיפול השונים.
הסתמכות על טיפול אחד אינה תמיד יעילה והשילוב בין התרסיסים השונים או ביניהם לבין טיפולים אחרים היא חיונית לשם קבלת תוצאה רצויה עם מינימום תופעות לוואי והמלצות לגבי הטיפול הנכון הוא אחד מתפקידיו של מומחה האלרגיה.
יש לזכור שלמרות שחלק מהתרסיסים זוכה בכלי התקשורת לפרסום רב בשל העובדה שאין מדובר בתרופות הדורשות מרשם, הרי שהנזק שלהם עשוי להיות רב ביותר ודרוש משנה זהירות בשימוש בהם.