כאשר בעיות האלרגיה או האסתמה שלנו מופיעות במהלך העבודה או קיים חשש שהעבודה שלנו היא זו שגורמת להווצרות או החרפת האסתמה – מדובר אז באסתמה תעסוקתית – שהשלכותייה הן רבות וחשובות.

שכיחות האסתמה התעסוקתית

שכיחותן של המחלות האלרגיות והאסתמה בראשן עולה כל הזמן, במיוחד במדינות המודרניות והמתועשות.
הסיבות לאסתמה הן רבות ומורכבות וקשורות במטען הגנטי, ברגישות היתר של מערכת החיסון ובחשיפה לגורמים סביבתיים אלרגיים.

עם כל הכבוד לקידמה ולתרבות הפנאי ולמרת בעיית האבטלה הרי שרובנו מבלים כמעט שליש מחיינו בעבודה.
מתברר שאסתמה הקשורה בעבודה או אסתמה תעסוקתית מהווה כיום את אחד הבעיות התעסוקתיות המשמעותיות ביותר ושכיחותה עשויה להגיע לעד לשליש מהמקרים.
אסתמה תעסוקתית היא הרבה יותר שכיחה מאשר מחלות תעסוקתיות אחרות כמו חשיפה לאסבסט או לסיליקה או פחם שהיוו פעם את הבעיה העיקרית.

הגורמים העיקריים לאסתמה תעסוקתית

לחלק מאתנו מצטייר המונח אסתמה תעסוקתית כמשהו ששייך לתקופת המהפכה התעשייתית וכורי הפחם באנגליה של המאה ה 19 – אבל בפירוש זה לא כך ואסתמה תעסוקתית עשויה בהחלט להתפתח גם בתעשיות מתוחכמות יותר של המאה העשרים ואחת.
תוארו מאות חומרים שעשויים לגרום לאסתמה תעסוקתית ובעיקר ידועים הם חומרי הצבע וחומרים כימיים אחרים השייכים לקבוצת האיזוציאנטים, קמח הגורם לאסתמה באופים, סיבי כותנה העשויים לפגוע בעובדי כותנה וטקסטיל, חומרים הקשורים בעיבוד של עץ וחומרי שרף המשמשים להלחמות בתעשיות האלקטרוניקה.

דוגמא מעניינת לאסתמה תעסוקתית מגיע דווקא מתחום הביוטכנולוגיה – זה לא סוד שמרבית חברות הביוטכנולוגיה וההנדסה הגנטית משתמשים בחיות מעבדה ובאנזימים וחלבונים מהחי או הצומח בניסוייהם ובעבודתם ואנו שומעים יותר ויותר דיווחים על אלרגיות ואסתמה לחיות המעבדה או לחומרים הביולוגיים השונים.

בעיה משמעותית אחרת של אסתמה תעסוקתית היא זו התוקפת את עובדי הבריאות: רופאים, רופאי שיניים אחים ואחיות שבמקרים לא מעטים נאלצו לעזוב את עבודתם עקב האלרגיה, בשיא הקריירה שלהם.
הסיבה לאלרגיה הזו היא לא פחות מאשר כפפות הגומי הסטריליות: הכפפות האלו מיוצרות מלטקס – חלבון הגומי זהו חומר המופק מעץ טרופי וכמו שקיימת אלרגיה לפירות טרופיים אחרים אנשים לא מעטים עשויים לפתח רגישות גם ללטקס – זה עשוי להתבטא באקזמה קשה בכפות הידיים או בתסמינים נשימתיים של נזלת ואסתמה ובמקרים קיצוניים גם למצב של שוק וחנק.
למעשה גם חולים שנחשפו ללטקס עשויים לפתח אלרגיה קשה מה שעלול לסבך את הטיפול בהם ויש כיום בכל בתי החולים כפפות, ציוד ואפילו חדרי ניתוח וחדרי אשפוז המיועדים במיוחד לחולים האלרגיים ללטקס.

אבחון אסתמה תעסוקתית

האבחנה של אסתמה תעסוקתית אינה פשוטה בכלל: אמנם חלק מהנפגעים ישימו לב לכך שהתקפי האסתמה מופיעים תמיד בעבודה וחולפים בהגיעם הביתה או בימי המנוחה אך בחולים רבים התמונה הברורה הזו מטשטשת. יש חומרים הגורמים להתקף אסמתטי המופיע רק לאחר שעות מהחשיפה כך שדווקא בבואם הביתה נתקפים החולים בתסמיני האלרגיה והאסתמה.
לעיתים האסתמה הופכת כמעט לכרונית וגם בסופי השבוע והחופשות היא אינה נעלמת, מה שמקשה עוד יותר על האבחנה שמדובר באלרגיה או אסתמה הקשורים בעבודה.

מתי צריך לחשוד באלרגיה או באסתמה הקשורה בעבודה?

התשובה למעשה היא תמיד, והרופא המומחה תמיד צריך לתשאל את החולה המגיע אליו בקשר לעבודתו ולחשיפה תעסוקתית.
אך במיוחד מתעורר החשד לאסתמה תעסוקתית כאשר מופיעה האסתמה דווקא בגיל מבוגר מתוך בריאות שלמה.
קשה מאד להוכיח קשר ישיר בין האסתמה לבין עבודתו של החולה ולעיתים קרובות אנו זקוקים לבדיקת מקום העבודה עצמו, תחקור מנהל המפעל ונוהלי העבודה, לקיחת דגימות ממקום העבודה וכדומה.
לעיתים קרובות, כאשר קיים חשד לאסתמה תעסוקתית אנו מרחיקים את החולה מעבודתו לתקופה לא קצרה ובודקים האם חל שיפור במצבו.

האבחנה של אסתמה תעסוקתית תכלול אם כך תחקור רפואי מעמיק, תפקודי ריאה, מבחן תגר תעסוקתי ותבחיני אלרגיה הרלוונטים לבעייה

חשיבות האבחון והטיפול באסתמה תעסוקתית

כאשר מאובחנת האסתמה התעסוקתית המניעה מחשיפה לאותם חומרים מזיקים חיונית ביותר לחולה על מנת שריאותיו ישתקמו ולא תיווצר נכות נשימתית קבועה.
אך לחשיבות האבחון של אסתמה תעסוקתית יש חשיבות רבה לא רק מנקודת המבט האינדיבידואלית של החולה אלא גם מבחינת בריאות הציבור בכלל וזיהוי מפעל או מקום עבודה שבו התפתחו מיקרים של אסתמה תעסוקתית מחייב חקירה מדוקדקת של נהלי העבודה וסוג החומרים בהם משתמשים העובדים על מנת למנוע הישנות מיקרים דומים.

חשוב להבין שמרגע שלחולה התפתחה אסתמה, הרי שהוא הופך לפגיע לא רק לגורם האלרגי הראשוני אלא מפתח רגישות רבה לגורמים סביבתיים ופנימיים שונים. החולה האסמתי יהיה כעת בסיכון מתמיד להתפתחות קוצר נשימה ודלקת חריפה בדרכי הנשימה עקב שינויים בטמפרטורת האוויר, חשיפה לעשן ואבק, מאמץ גופני ושינויים רגשיים.

חולים אלו יזדקקו לטיפול מניעתי קבוע בתרופות שמטרתן לבלום את הדלקת ולמנוע את הצרות דרכי הנשימה. טיפול תרופתי שכזה חייב החולה ליטול למשך תקופות ארוכות מספר פעמים ביום ולהיות במעקב רפואי.
למרות חשיבותו של הטיפול באסתמה ובאלרגיה, הטיפול  אינו חף מתופעות לוואי ומסיכונים והוא עלול לגרום לתופעות לוואי מקומיות כמו זהום פטרייתי כרוני, נטייה לדלקות ריאה, הפרעות הורמונליות, התפתחות או החמרה במחלת הסוכרת, פגיעה בצפיפות העצם והחלשתה, נטייה לדופק מהיר והפרעות בקצב הלב ובאופן כללי גם לסיכון מוגבר לתמותה.

מניעת האלרגיה התעסוקתית והטיפול בה

היעד העיקרי בטיפול ובמניעה של אסתמה ואלרגיה תעסוקתית צריך להיות מניעת חשיפה לגורם המזיק. לפיכך יש צורך באיתור עובדים ומפעלים הנמצאים בסיכון מוגבר. נקיטת אמצעי הגנה וניקוי מתאימים ואיתור חולים כבר בתחילת מחלתם.
מניעה ראשונית של התפתחות אסתמה תעסוקתית מחייבת ביצוע סקר סיכונים על ידי המפעל ויידוע העובדים בנוגע לסיכונים ככל זאת עפ"י החוק ונהלי הבטיחות והגהות המקובלים.
מקובל להמליץ בפני עובדים הסובלים מנטייה לאלרגיה או אסתמה שלא להתחיל לעבוד במקומות בהם הם עלולים לפתח אסתמה תעסוקתית.

מהלך המחלה

ככל שמשך החשיפה לגורם האלרגי מתמשכת יותר ואינה מאותרת בזמן כך יהיה גדול יותר הנזק וכך יקטנו סיכויי ההחלמה.
שיפור מסוים עשוי להתרחש בתוך שנה או שנתיים לאחר הפסקת החשיפה אך רוב החולים הלוקים באסתמה תעסוקתית נותרים בעלי נכות קבועה, אפילו לאחר שהורחקו לחלוטין מן החשיפה[ כך למשל נמצא שהעובדים שלקו  באסתמה לאחר חשיפה ארוכה מ- 10 שנים או אלו שהמשיכו לעבוד במשך 3 שנים לאחר הופעת האסתמה, לא החלימו מן המחלה.

לסיכום:
על כולנו, במיוחד מי שעובד בתעשייה כימית, בצבעות, במאפיות, באלקטרוניקה, ברפואה ובתעשיות הביוטכנולוגיה לשים לב היטב לנושא הזה ולדאוג יחד עם מעסיקיו לתנאי אוורור והיגיינה מתאימים ובמידת הצורך גם לבדיקות שגרתיות.

כל מי שפיתח אלרגיה או אסתמה לא מוסברת חייב לקחת בחשבון שאולי זה קשור בעבודתו ולהפנות מייד את תשומת לב הרופא המטפל או הרופא במקום העבודה לאפשרות זו. יש בארץ מערכת בריאותית טובה מאד של רופאים מומים לתעסוקה היכולים לעזור באבחון ובטיפול ולאפשר למי שנפגע לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי ולהשתלב מחדש במעגל העבודה.