בעשרים שנה האחרונות אנו נוכחים בעלייה מהירה בשכיחות המחלות האלרגיות. בעולם המערבי התופעה הגיעה למדדי מגפה ומעריכים שכל ילד שלישי סובל מבעיות אלרגיות ולמעשה הנזלת אלרגית והאסטמה הפכו למחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בילדים.
הסיבה לעלייה בשכיחות המחלות האלרגיות אינה ברורה לגמרי אך ככל הנראה היא קשורה באורח החיים ההיגייני והמודרני מדי שלנו.
ההשפעה של התופעות האלרגיות על הבריאות והחיים של ילדינו היא רבה מאד ומשאבים רבים מופנים לטיפול בבעיה, אך עדיין ילדים רבים סובלים ואפילו סובלים מאד.

מהי אלרגיה בילדים?

אלרגיה מוגדרת כתגובה בלתי צפויה ובלתי רצויה של מערכת החיסון, כלפי חומרים שהם בדרך כלל טבעיים ובלתי מזיקים.
תפקידה העיקרי של מערכת החיסון הוא להגן על הגוף מפני רעלים, חיידקים או וירוסים. אך כאשר מערכת החיסון מפתחת רגישות יתר כלפי גורמים בלתי מזיקים הנמצאים בסביבה הטבעית שלנו הרי אז מדובר באלרגיה.
תסמיני הנזלת האלרגית
התופעות האלרגיות עשויות להתבטא בצורות שונות ובדרגות חומרה שונות, בהתאם לגורם האלרגיה, הכמות שלו ומידת הרגישות של הילד.
הגורמים העיקריים לנזלת האלרגית ולאסטמה הם חומרים המרחפים באוויר כמו למשל אבקני פרחים, נבגי עובשים, פרוות בעלי חיים, נוצות , מקקים וקרדית אבק הבית . היחשפותו של הילד האלרגי לגורמים אלו גורמת לתגובה מיידית של עיטושים, נזלת מרובה, גרד ואודם בעיניים, שיעול טורדני, והצרות דרכי הנשימה עד כדי התקף אסמתי.
כאשר החשיפה לגורם האלרגיה היא מתמדת, באופן יומיומי, (כמו למשל באלרגיה למרכיבי האבק שבבית) עשויים להתפתח תסמינים כרוניים ממושכים כמו אף סתום, פוליפים, סינוסיטיס, דלקת עיניים או אסתמה כרונית.

כיצד לאבחן נזלת אלרגית בילדים?

למרות ההתקדמות הרבה בהבנה והטיפול במחלות האלרגיות, עדיין קיימת חוסר מודעות מפתיעה מצד ההורים ולעיתים גם מצד רופאי המשפחה או רופאי הילדים לעצם קיומה של האלרגיה ולחשיבות הטיפול בה.
ילדים רבים מסתובבים עם נזלת מתמדת, עיניים אדומות, גרד ושיעול טורדני מבלי לקבל טיפול נאות. ילדים רבים אחרים עשויים לקבל שוב ושוב אנטיביוטיקות בשל "התקררויות" או "דלקות" שאינם למעשה אלא התקפי אלרגיה.
לפיכך הצעד הראשון בטיפול נאות בילדים היא ההבנה שמדובר באלרגיה והאבחון של הגורם לה.
האבחון במרפאת האלרגיה נעשה בעיקר באמצעות תבחיני עור ("הטסטים"). בתבחינים אלו חושף רופא האלרגיה את עורו של הנבדק לכמויות מזעריות של האלרגן החשוד ובהתאם לתגובה העורית נקבעת קיומה של האלרגיה.
התסמינים הגלויים והתסמינים הסמויים שבאלרגיה
ההימנעות מגורמי האלרגיה היא ללא ספק הצעד הראשון בטיפול, אלא שהיא לא תמיד קלה או אפשרית ולכן עדיין מהווה הטיפול בתרופות את דרך הטיפול העיקרית.
עד השנים האחרונות התמקד הטיפול באלרגיה בבתסמינים המיידים: בנזלת, בקוצר הנשימה ובעיניים הדומעות. אך כיום אנו מבינים יותר ויותר שחשוב שנטפל לא רק בתסמינים הגלויים והבולטים אלא גם באילו הסמויים לעיתים מהעין.
ילד אלרגי עשוי לסבול מהתקפים חוזרים של נזלת, סינוסיטיס, סטרידור או אסטמה הזוכים להתייחסות מיידית מצד ההורים והרופאים, אך לעיתים קרובות, בין אותם התקפים חריפים, חי לו הילד עם אלרגיה מתמשכת ומטרידה שהיא לכאורה (ואני מדגיש: לכאורה) נסבלת.
האלרגיה המתמשכת הזו גורמת למעשה למצב דלקתי כרוני שלא תמיד אנו, ההורים, מודעים אליה, ודלקת זו עלולה לגרום בהדרגה, לאורך שנים, לנזק מצטבר לדרכי הנשימה ולירידה בתפקוד הריאות. ולכן ברור לנו כיום שעל הטיפול לא להיות מכוון רק לתסמינים הגלויים אלא גם למניעת הדלקת האלרגית ומכאן גם החשיבות של הטיפול גם בתסמינים הלכאורה קלים שאינם מסכנים מיידית את חייו של הילד.

השפעת נזלת אלרגית בילדים על איכות החיים

למרות שאלרגיה נקשרת בתודעתנו עם התקפים חמורים העלולים לגרום למחנק ולסכנת חיים, הרי שרוב המחלות האלרגיות למעשה אינן מסוכנות והשפעתן העיקרית היא על איכות החיים.
בניגוד למחלות כרוניות רבות אחרות כמו סוכרת או כמו מחלות לב שהטיפול בהם נועד בראש ובראשונה למנוע מוות ונכות הרי שהטיפול בנזלת האלרגית הוא קודם כל בכדי לגרום לנו להרגיש טוב יותר, להיות חולים פחות ולשפר את איכות החיים שלנו.
בעשור האחרון השכלנו להבין שלאף המנוזל והסתום, להתעטשויות הבוקר, לשיעול הטורדני ולנטייה לגרד השפעה גדולה מאד על איכות החיים של הילדים, גם עם התסמינים נראים קלים.
כשאנו מדברים על איכות החיים אנחנו לא מתכוונים רק למדדים גופניים כמו חומרת הנזלת או השיעול אלא על מדדים כלליים יותר כמו ערנות, ריכוז, אושר, שינה בריאה וכדומה.
האף המנוזל והסתום, העינים הדומעות, השימוש הבלתי פוסק בטישו, קוצר הנשימה, קשיי הנשימה בלילה והשימוש בתרופות לא מתאימות עשויים להשפיע לרעה על איכות השינה של הילדים בלילה, על איך שהם מתעוררים בבוקר, לגרום לעייפות מצטברת, לחוסר ריכוז, להיעדרות מהלימודים, לפגיעה בהישגים, למבוכה חברתית, לכושר לקוי במשחקים בהפסקה או בשיעורי ההתעמלות, לפגיעה בחוש הטעם והריח, לחוסר תאבון ועוד…
בעיות אילו עלולות ליצור בילדים תחושות בושה ומוגבלויות עד כדי בדידות, תסכול, עצב וכעס על מצבם ולעיתים קרובות לא מבינים ההורים שהבעיות הרגשיות של ילדיהם קשורות בעצם בנזלת האלרגית.

טיפול בנזלת האלרגית בילדים

בשל כל זאת אנו חייבים להבין שאיכות החיים של הילד תקבע על פי איכות הטיפול בו ולכן במחלות מורכבות וכרוניות כמו האסטמה והנזלת האלרגית, האימפקט של הטיפול התרופתי על איכות החיים הפך לחיוני בעיצוב התרופות המשמשות בטיפול.
לעיתים קיים פחד בלתי מבוסס של ההורים כלפי הטיפול התרופתי ומחקרים הראו שבעוד שההורים רואים את מטרת הטיפול ביכולת להפחית את השימוש בתרופות הרי שהילד מקבל בהבנה את הצורך בתרופות ורואה את מטרת הטיפול דווקא בשיפור איכות החיים שלו : בשיפור הסיבולת שלו למאמץ והתסמינים היומיומיים המציקים. וכמובן שהילדים הם שצודקים – אין צורך כיום לחשוש מהטיפול המודרני במידה והוא ניתן עפ"י הקווים המנחים הרפואיים ובמידה והוא נעשה באמצעים הטובים ביותר המונעים את תופעות הלוואי של הטיפול.

הטיפול בנזלת האלרגית צריך להתבסס על העקרונות הבאים:

• אבחון הגורמים והימנעות סביבתית מהם
• טיפול תרופתי נכון בהתאם לסוג ולחומרה
• טיפול בגודש הנזלי ע"י תרסיסים ושטיפות אף מתאימות
• חיסון כנגד האלרגיה
• ניתוח – רק במידה ואין כל ברירה אחרת

טיפול תרופתי בנזלת אלרגית בילדים

האנטיהיסטמינים
קיימים אמצעים תרופתיים רבים כנגד אלרגיה אך אין ספק שהאנטיהיסטמינים אותן תרופות הבולמות את ההיסטמין, האחראי לרוב תסמיני האלרגיה, נותרו כנשק העיקרי.
התרופות האנטיהיסטמיניות הראשונות (שחלקן, לצערי נפוץ עד היום) היו משופעות בתופעות לוואי שהפכו את השימוש בהם לעיתים לבלתי נסבל. כיום הפיתוחים התרופתיים החדשים לוקחים בחשבון את חשיבות מניעת הדלקת ושיפור איכות החיים : וכיום יש מאמץ רב ומוצלח, יש לומר, בפיתוח תרופות שיהיו קלות לשימוש וחסרות תופעות לוואי.

נוגדי הדלקת
הטיפול בנזלת האלרגית, אינו דורש טיפול באנטיביוטיקה ולצערנו אנו רואים הרבה מיקרים של טיפול אנטיביוטי שלא לצורך במיקרים שנמצאו בסופו של דבר כנגרמים מאלרגיה.
אלא שלעיתים, כאשר האלרגיה היא כרונית והטיפולים הפשוטים יותר אינם עוזרים אנו מייעצים על טיפול כנגד הדלקת האלרגית בד"כ באמצעות טיפות או תרסיס לאף המכילים חומרים נוגדי דלקת כמו פלקסונייז, בודיקורט, נזוקורט וכדומה.
הטיפול הוא מקומי ואין לו השפעות לוואי במידה והוא ניתן כנדרש.

הסינגולייר – הטיפול החדש לאלרגיה
בשנים האחרונות פותח טיפול חדש כנגד אלרגיה על ידי מעכב לחומרים הנקראים לויקוטריאנים והקשורים באלרגיה ובאסתמה.
מדובר בטיפול קל, ללא תופעות לוואי בד"כ, העשוי להינתן כבר מגיל שנתיים.

החיסונים לאלרגיה
כאשר הילד סובל, ההימנעות מהגורם האלרגי קשה או אינה מוצלחת וחלה החרפה מתמדת הרי שאז הטיפול הטוב ביותר הוא הניסיון לחסן את הגוף מפני האלרגיה.
שיטה זו ("אימונותרפיה") מבוססת על זריקות חיסון המכילות את גורם האלרגיה, מבלי להשתמש בחומרים או תרופות אחרות בזריקה.
טיפול זה נמצא יעיל ובטוח לשימוש והוא אחד הטיפולים העיקריים כיום הניתנים על ידי הרופאים המומחים לאלרגיה בארץ ובעולם.

לסיכום:
חשוב להבין שחוסר הניסיון שלנו כהורים מצד אחד וחוסר היכולת של הילדים, במיוחד הקטנים, להבין שהם חולים ולהסב את תשומת ליבנו לבעייתם עלול לגרום לפספוס האבחנה של האלרגיה ולחוסר התייחסות מספקת מצדנו, ההורים. הנטייה לאלרגיה ולאסטמה עשויה להיות בעיה כרונית שתלווה את הילד שנים ארוכות בחומרה כזו או אחרת. ההבנה של הרופאים והחוקרים וגם שלנו ההורים המטפלים בילד על חשיבות איכות החיים בטיפול באלרגיה ובאסטמה צריכה להביא לשינוי בתפישה ומתוך כך גם בגישה הטיפולית.