אלרגיה לאגוזים 

אלרגיה לאגוזים היא אחת האלרגיות הנפוצות ולעתים הקשות שקיימות.

מדובר בעיקר על אגוזי עצים כמו אגוז הלוז, אגוז המלך, אגוז הפקאן הפיסוק , הקשיו , אגוז ברזיל, מקדמיה, צנוברים, ערמונים ועוד.

Brazil nuts, cashews , chestnuts, filberts or hazelnuts, macadamia nuts, pecans, pistachios, pine nuts, walnuts, Almonds

תסמיני אלרגיה לאגוזים

תסמיני האלרגיה לאגוזים הם התסמינים הקלאסיים לאלרגיה למזון בכלל: פריחה (אורטיקריה), נפיחות (אנגיואדמה), קוצר נשימה, חולשה, כאבי בטן, הקאות , שלשול, עד כדי אנפילקסיס , עלפון וסכנת חיים.

במצבים של תגובה אלרגית קלה או כשאר מדובר בשניות הראשונות של החשיפה לאגוזים עשוי לחוש החולה האלרגי רק תחושת צריבה או חיספוס של הלשון וחלל הפה.

לכ עכל התסמינים מוםפיעם יחד והופעתם או חומרתם תלויה במידה הרגישות של החולה או בכמות אליו הוא נחשף.

הופעת סימני האלרגיה מחייבים טיפול מיידי והשגחה רפואית שכן התסמינים יכולים לשוב ולהופיע גם שעות לאחר החשיפה הראשונית.

אבחון אלרגיה לאגוזים

האבחנה מבוצעת על פי ההיסטוריה הרפואית והיא כוללת בד"כ תבחיני עור ולעתים גם בדיקות דם.

לעיתים קרובות התכשיר המעבדתי באמצעותו אנו בודקים את האלרגיה לאגוזים אינו מדוייק מספיק ואז אנו משתמשים בבדיקת האלרגיה העורית  באגוז  עצמו, במצבו הטבעי והטרי.

לכן אני ממליץ לנבדקים להביא עמם מספר דוגמיות של אגוזים טריים לצורך הבדיקה

האלרגיה עשויה להתפתח בכל גיל אך היא כמובן שכיחה יותר בגיל הילדות. ככל שהיא עזה יותר כך שהסיכוי שהיא תחלוף נמוך יותר. אבל בכל זאת מעריכים שב 10% מהמיקרים עשויה האלרגיה לחלוף עם השנים.

מנסים כיום לפתח שיטות חיסון (אימונותרפיה) לשם טיפול באלרגיה זו אך מדובר עדיין בשיטות ניסוניות שחלקן כרוך בסיכון גבוה.

ההמנעות מאגוזים היא כמובן הדרך החשובה ביותר למניעת אלרגיה.

כיום מקובל לרשום האם המזון מכיל אגוזים כאלו או אחרים על גבי האריזה, אך לצערינו לא תמיד ניתן לסמוך באופן מלא על הכיתוב של האריזות ולכן יש להמנע ממוצרים שתכולתם לא לגמרי ברורה כולל מוצרים שנכתב עליהם כיתוב כללי מדי כמו "תוספים צמחיים" למשל, ובמיקרים כאלו יש לפנות ליצרן ולברר עמו ישירות לגבי תכולת המזון או המשקה.

לעיתים חלבוני אגוזים עשויים להמצא במוצרים קוסמטיים שונים כולל סבון וקרמים וכמובן שיש לכן לקראו גם את הכיתוב על אריזות של מוצרים קוסמטיים ולהמנע מהם בהתאם.

 מידת האלרגיניות של מזון המכיל אגוזים משתנה בהתאם לצורת ההכנה וההגשה ככל שהאגוז במזון עבר עבוד ממושך יותר כמו אפייה או קלייה וכדומה כך האלרגניות שלו נמוכה יותר.

שמן טהור המופק מאגוזים, במידה והייצור שלו איכותי לא אמור  להכיל כלל חלבוני אגוזים ולכן תיאורטית הוא עשוי להחשב כבטוח לשימוש.

מורי המזון העיקריים העשויים להכיל אגוזים ושקדים הם רוטב פסטו, מרציפן, נוטלה, נוגאט, וכמובן ממתקים שונים, עוגות, עודגיות, וופלות, שוקולדים, חטיפי אנרגיה, גלידות רטבים שונים וכדומה

מי שאובחן כאלרגי לאגוזים אינו חייב בהכרח להמנע מבוטנים  – אך למרות שבטנים אינם משתייכים לקבוצת האגוזים 20-40 אחוז מהסובלים מאלרגיה לאגוזים עשוי להיות אלרגי גם לבוטנים לכן חשוב לבדוק גם אלרגיה זו.

כנ"ל לגבי שקדים, חלק גדול ממי שסובלים מאלרגיה לאגוזים הקלאסים כלל אינו רגיש לשקדים וזה שווה בדיקה.

 ובכלל, לא כל מי שאלרגי ל"אגוזים" אלרגי לכל האגוזים:

קודם כל יש מזונות המכונים "אגוזים" ואינם משתייכים כלל לקבוצת האגוזים

הדוגמה העיקרית היא אגוז הקוקוס ואגוז המוסקט Nutmeg שני מזונות אלו כלל אינם אגוזים במובן המקובל של המילה ואינם קשורים לאגוזים הרגילים עליהם אנו מדברים ולכן מי שאלרגי לאגוזים יכול להינות ממזונות אלו ללא חשש. כנ"ל גם לגבי חמאת השיאה  shea המפורסמת שאמנם מיוצר מאגוז השיאה הגדל באפריקה אך מחקרים הדגימו את בטיחותה של החמאה בכל מה שקשור באלרגיה לאגוזים.

 לגבי האגוזים הקלאסים כאן התמונה יותר מסובכת.

מתברר שקיימים מספר סוגי אלרגיה לאגוזים. סוגי האלרגיה תלויים חלבון הספציפי כלפיו פיתחה מערכת החיסון שלנו אלרגיה. לכן יש חולים שיסבלו למשל רק מאלרגיה לאגוזי מלך ולפקאן, יש כאלו שיסבלו רק מאלרגיה לקשיו ולפיסטוקים ויש כאלו שיהיהו רגישים לכל האגוזים. תוי בסוג האלרגיה ובדמיון הגנטי שבין האגוזים השונים (השתייכותם לאותה משפחה או למשפחות נפרדות, למשל)

בחלק מהחולים הסובלים מארלגיה לאגוזים , מקורה של האלרגיה הוא בעצם ברגישות לאבקני עצים כמו למשל עץ הליבנה או השדר האירופאי או גם עצי פרי נשירים אחרים כמו התפוח או האפרסק – במיוחד בהקשר של אלרגיה לשקדים.

ההחלטה אילו אגוזים לבדוק או מאילו אגוזים להמנע תלויה מאד בגיל החולה, מידת האלרגיו שלו, העדפות של המשפחה שסביבו ושלו וכדומה